רש"ש על גיטין סו:

במשנה אומר לשלשה תנו כו' מפני שעשאן ב"ד. ק"ל דלמא כוונתו לשנים מהם כדלקמן באמר לעשרה כו' ושנים חותמין:

גמ' היא גופה קמב"ל כתובו כו'. נראה דצ"ל יכתבו כת"י הוא כו':

שם פשיטא דכתב הגט הוא דקתני סיפא כו' שילמדו ויכתבו כו'. ק"ל לפמש"כ התוס' ד"ה כת"י והמהרש"א בתד"ה אמר לשנים דע"כ לא קמב"ל אלא באמר לשנים לפי דהוה כאילו אמר להם בפירוש שישתתפו אחר עמהם כו' אבל לג' פשיטא להו דר"ל דא' מהם יכתוב והשנים יחתמו (וכ"מ לקמן (סז ב) כולכם כתובו אחד כותב במעמד כולם אלמא דאכתב הגט נמי קאי) וא"כ כש"כ כשאמר לב"ד הגדול. ואין לומר דרוצה לפשוט מהלשון דכמו שילמדו ויכתבו היינו כתב הגט ה"ה יכתבו דרישא נמי. דא"כ ה"ל למיפשט מיכתבו גופיה דרישא דקאי גם אדאמר לג' כתבו:

רש"י ד"ה אי נימא מילי אי מימסרן לשליח. דברים שנאמרו כו' לשליח אחר וכשר. כצ"ל: