רש"ש על גיטין לז:

רש"י ד"ה מהם תקנו (בסה"ע). רבויא הוא כו'. לכאורה הנ"ל להגיה מיעוטא הוא. ואולי יכוון למה דלמד מזה רב אויא ביבמות (מו) דהנמכר בעצמו לישראל קונהו לגופו. אבל גם שם משמע דלאו מרבויא יליף לה:

תד"ה אי. אע"פ שמסתפק רשב"ג כו' מ"מ לא מסתבר ליה לרבא כו'. גדולה מזו מצינו לרנב"י בר"ה (ל ב) דקא"ר יהודה הוא דטעי (ר"ל בדברי ת"ק שלו) ע"ש: