רש"ש על גיטין יא:

גמרא באנו למחלוקת ר' אליעזר כו' ר' אליעזר אומר זכה לו. כצ"ל ביו"ד:

רש"י במתני' ד"ה יחזור. ואין כו' לזכות בהן לצרכן. כצ"ל:

תד"ה בגיטי. לית לך אלא כהדא כו'. עי' מהרש"א. ואל תתמה דבמתניתין אמרי בעצמן טעם דזכות וחוב. דכן דרך תנאים להעלים עיקר טעמם ולומר טעם שאינו כמ"ש בס"ד בר"ה (טז) בד"ה אלא אר"ח:

תד"ה יתיב. כדאמרי' דהוה מישתמיט כו'. הוא בשבת (מא):

בא"ד ושמואל היה צריך לר"ה כדאמרי' כו'. זהו דוחק דשמואל חבירו דרב. בעי מר"ה תלמידו. אבל נראה דזה הי' ר"ה ריש גלותא דמית בחיי רבי ור' חייא דאיתא בירושלמי בפ"ט דכלאים הביאוהו התוס' במו"ק (כה) ע"ש:

תד"ה כל. וא"ת למ"ד כו' אלא בפקדון מה הוצרכו כו' תיפוק ליה משום דתן כזכי. קשה כיון דק"ל מה הוצרכו א"כ אפי' אי תן לאו כזכי יקשה הלא יכול להקנותו ע"י זכייה ממש. וביותר קשה מש"כ לקמן בתירוץ ר"ת דתן לא הוי כזכי אלא כשמוסר מיד ליד כו' והוצרכו נמי לתקן כו' דהתם לא הוי תן כזכי. דמ"מ יקשה מזכי ממש. ולקמן (יג ב) ד"ה גופא דקדקו מזכי ממש:

בא"ד ואמאי לא מפרש כו' משום תן כזכי. לכאורה א"כ לא אתיא מתניתין כרבנן דאמרי דבעבד נמי תן כזכי. אבל שם בד"ה תנו כתבו די"ל דרישא לא הוי דומיא דסיפא ע"ש. ועי"ל דהשתא דהוה ס"ד דאפי' באינו מוסר מיד ליד אמרינן תן כזכי י"ל דלהכי בעבד לא מהני דהוי כמו טלי גיטך מע"ג קרקע וכמש"כ בס"ד בב"ב (קנא ב) ע"ש. ולפ"ז דבריהם לקמן (יג) בד"ה האומר צ"ע:

בא"ד (בדף יב) וכן בריש השולח כו' כשליח הגט דהולך לאו כזכי. כצ"ל: