רש"ש על עירובין פד.

גמרא הכא בכותל י"ט עסקינן כו'. ולכאורה עדיין יקשה רישא דתני א"ח משתמשין בעשרה תחתונים. הלא בטפח עשירי אסורים וכמ"כ יקשה במה שאמר וא"ע משתמשין בעה"ע. ועוד דקשיין אהדדי דמזכה טפח עשירי לאלו ולאלו. ונל"פ דהרישא אינו אלא הצעה וה"ק עשרה התחתונים נוחים להשתמש בהן אנ"ח. והעליונים נוחים לא"ע ומזה יוצא הדין אשר מבאר בסיפא וכפי' המהרש"א ע"ש. ודביני וביני דהיינו עשירי אסור לשניהם. ומה שכתב רש"י דליכא ביני וביני היינו בין עשרה לעשרה ר"ל בין פתח לפתח:

תוס' ד"ה הנ"מ. א"כ מראש חולי' עד קרקעית הבור יש יותר מעשרה. (עי' מהרש"א) ולענ"ד י"ל קושית התוס'. דהמקשה לא אסיק אדעתיה שתהא הבור מלאה עד ראש החולי' (כדצ"ל אליבא דרב) דאם כן היינו סלע כדפריך לקמן ול"ל למיתנא כו' אבל הא אסיק אדעתיה דהבור מלא עד תחתית החוליא ולכן לשמואל פחות מכאן לחצר דוקא דלהם הוי כפתח ונכון בס"ד. ובזה מוצל פרש"י לקמן ע"ב מעיון המהרש"א עליו שם:

תד"ה בור. ונראה לר"י כו' ולזה בשלשול כלזה כו'. כצ"ל: