רש"ש על עירובין סז:

גמרא אמר [ליה דתניא] הזאה שבות כו'. זהו הגהת רש"ל ע"פ גי' הרי"ף שנראית לו עקרית ולדעתי יותר נכונה הגי' הישנה וכ"ה ברא"ש:

רש"י ד"ה מתוכו לים לא שכיח. ול"ג רבנן במילתא דל"ש. אינו מדויק דהא משמע בגמרא דלולי דחיישי דלמא אתי לטלטולי בכולי הוי גזרי ביה:

בא"ד ואע"ג דבשאר רה"י כו' הנהו שכיחן כו'. לכאורה כך הל"ל הנהו ל"ל למיגזר דילמא אתי לטלטל בכוליה דבאמת שרי ואין לומר דאתי לאפוקי מהיתר דר"ת שבתוס' דמסיום דבריו למ"כ:

רש"י ד"ה בדאורייתא. אבל בדרבנן כגון ע"ח. לכאורה הל"ל כגון אמירה לעו"ג. ואולי משום דאזיל בשיטת הרי"ף דאפי' ע"י עו"ג לא שרי אלא איסור דרבנן וכדמשמע מדבריו בההוא ינוקא דלקמן דפי' נחים ליה עו"ג אגב אימיה: