רש"ש על עירובין נח:

גמרא ל"ש אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש כו'. הרר"י מביא דמיון לזה מכבש המזבח והתוי"ט דחהו ע"ש ובמחכ"ת נעלם מהם גמרא ערוכה (בזבחים ר"ד סג) כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה חוץ מכבשו ש"מ כו' וע"ש בפרש"י הרי לך מה שרצינו בעז"ה ודע מה שהקשה התוי"ט על הרר"י דמדרון שפועו היה ל"ב אמה גם הוא ל"ד דשיעור תחתיתו בשטח ישר (ר"ל עם אמה יסוד ואמה סובב שהיה פורח עליהם מלמעלה) היה ל"ב אבל אורך שפועו היה ל"ג אמה ורביע בקרוב מאד כפי אלכסון מן רבוע אורך ל"ב על רוחב ט' והרש"ק בזבחים שם ג"כ ל"ד במש"כ דאורך אלכסונו קרוב לל"ד דאינו רק ל"ג ורביע כמש"כ. ועי' בשו"ת חוות יאיר סי' קע"ג:

שם אין מקדרין לא בע"ע ולא בע"מ. תמיהני על הרמב"ם שלא הביא ד"ז לענין ע"מ לא בפ"ח מהל' רוצח ולא בפי"ג מהלכות שמיטה:

תוס' ד"ה וכי אין. פי' ר"ש כו'. ועי' ברא"ש ביתר ביאור ולולי דבריהם הנלע"ד דאבימי יכוין כאן להחוט המשקולת דבפכ"ט דכלים (מ"ג) דשיערוהו שם בי"ב אמות ודו"ק כי נכון הוא בעז"ה: