רש"ש על עירובין נד.

גמרא רז"א מהכא כו' אימתי שמחה לאיש בזמן שמענה בפיו. נראה פי' בזמן שמוציא דברי תורה מפיו יפה בלא גמגום ולחישה וכמו שפרש"י (באיוב ג ב) שענייה הוא ל' הרמת קול ותחת ל"א נ"ל להגיה ד"א וכמ"ק מלשון רש"י:

רש"י ד"ה והללו נובלין. לשון והעלה נבל. הוא (בירמיה ח יג):