רש"ש על עירובין לה.

גמרא ח"מ וה"ק כו' אבל בשבת כו' נמצא כו'. לכאורה יפלא מאי דוחקיה להוסיף בברייתא עוד תנאי דנמצא. דבפשטיה משמע דאפילו לא נמצא וכמו שפרש"י באמת בסוף הסוגיא מטעם דכי מדכר ליה כו'. אבל נ"ל דהוכרח לזה לפום תירוצא דהשתא דמתניתין איירי ביו"ט. וא"כ א"א לומר דר"א מתיר בשבת אף אם לא נמצא בנאבד בעיר דה"ל למישרי ביו"ט בכ"מ. אבל לאינך תירוצי י"ל דאפי' לא נמצא מתיר ר"א ומתניתין איירי בשדה ובשבת ולכן אמר אם א"י שהמפתח במקומו. במקומו דוקא. ובאמת ק"ל לאוקימתא דמיירי מתניתין ביו"ט למאי דייק לומר במקומו בכל מקום נמי דהא יכול להביאו:

שם בשדה אין ע"ע כרבנן. לע"ד נל"פ כרבנן דפליגי אדרבי (ועי' לעיל בתד"ה והאמר) דשדה הוי כרמלית. ולפי' הרז"ה (עיין בגה"ש) ק"ל דהא לרבנן שם יש ג"כ היתר לטלטל פחות פחות מד"א. מאי אמרת דדוקא גבי תפילין שרו א"כ היתרא דר"ש נמי. ואולי דט"ס הוא במאור וצ"ל ודלא כרי"ה שם דמתיר אפי' בדבר הרשות כגון חבית וכמש"כ שם במלחמות בשם הר' אברהם. אבל עדיין קשה דהא המגדל עומד ברה"י כדפירש רש"י במתניתין וא"כ אפי' לרי"ה א"א להכניס המפתח ברה"י. עי' שבת (קנג ב) ובתד"ה סוף ובט"ז סי' רס"ו סק"ד. ובדוחק י"ל ע"פ האמור לעיל (ס"ד לב):

שם הקיש ע"ג שידה כו' טמאין כו'. רש"י מפרש דקאי אשידה כו' גופייהו. וקשה דאיתא שם בתוספתא דלת"ק אפי' באים במדה טמאים (ובר"ש שם חסר כמה תיבות בהעתקת התוס') והם א"מ טומאה. רק אם ראויים למדרס. ולהרמב"ם גם אם ראויים למדרס. א"מ בשאר טומאות. (עתיו"ט פכ"ד דכלים מ"ד באורך) וכן במשנה שם הקיש כו' ועל אילן כו' ועל סוכה כו' טמאין. וכי הם מק"ט והלא מחוברים הם. לכן נראה כפי' הר"ש שם דקאי על הא דתני שם במ"א זב שהקיש כו' ונפל ככר ש"ת טהור. וה"נ מיירי בהיה עליהם ככר ש"ת ונפל מחמת הקשתו:

תוס' ד"ה וקתני. לכך מייתי ברייתא כו' וברייתא לחוד כו'. משמע דהשאר דקמייתי הש"ס הוא במשנה. ותימה דסיפא ואם היו ניסוטים טמאים ליתא במשנה. ואשר ע"כ כתב הר"ש דגם הרישא מהתוספתא מייתי הש"ס (ולכן צריך להגיה דתניא) ואולי קרו לה התוס' ברייתא משום דגם בתוספתא איננה:

תוס' ד"ה בעי סכינא. וא"נ דכי נמי כו' כר"נ שרי כו'. והרע"ב ישב זאת שפי' דתרי איסורי אף רבי מודה דגזרו. והקשו עליו ממשנה דלעיל בנתנו באילן למטה מי"ט דפי' בעצמו שהוא כרמלית (ועמש"כ שם בס"ד) ואיכא ג"כ איסור דקמשתמש באילן. ונ"ל ליישב דהתם הב' איסורים בזאח"ז אבל הכא בשעה שחותך החבלים קמטלטל גם לסכין ועובר על ב' איסורים בב"א. אולם לפמש"כ המ"א בסי' ש"ח סק"ז יש לדון בזה: