רש"ש על עירובין טו:

תד"ה על מנת. תימה דהא אם מת אביה כו'. ועי' מהרש"א ועי' ש"ך יו"ד רי"ו סקי"ב שכתב ודלא כמהרש"א כו' ול"י מ"ק כי פשוט דכוונתו להס"ד דהתוס' אך מש"כ דאם יקנה בית אחר תהיה אסורה ליכנס בו ז"א כיון דבשעת התנאי לא היה זה הבית שלו וזה מתבאר בש"ך שם ס"ק הקודם וכ"מ בסי' רי"ז סל"ה ועמש"כ (בנדרים פג ב) בס"ד ותימה על הש"ך שלא השיגו בזה ואולי ט"ס בש"ך וצ"ל מן ודלא כמ"ש מהרש"א עד דו"ק בסס"ק הקודם. וכוונתו להשיג עליו כמו שכתבתי ובת"י תירצו כיון דאינו ידוע בשעת גירושין שימות אביה קודם. ותמוה דהא (בגיטין פג ב) א"ר ה"ז גיטך ע"מ כו' כל ימי חיי פלוני הרי זה כריתות:

בא"ד דקראי מוכחי שכבר מת שם. הן (בסוטה י') איתא להדיא שאמרה יתומה אני וע"ש בפרש"י ועמש"כ במ"ר (במדבר פי"ג אות יג):