רש"ש על חולין פח.

רש"י ד"ה חוץ ממשקה שהוא אה"ט. כגון כו' זובו כו'. כצ"ל בל"ו:

בא"ד ומשקין אחרים היוצאים ממנו כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה מ"ש זב. טומאת תחילה במשקין כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אגפיים. כותלי בה"ש כו'. לכאורה יל"פ אגפי הגומא שהדם כנוס שם וכדפי' במתניתין דם הניתז חוץ לגומא:

רש"י ד"ה אבל כסה דה"נ. ולרשב"ג דה"נ כולי' בעי כסוי. ק"ל לפ"ז מאי קאמר בד"א שלא כיסה דה"נ. ממ"נ אם דם הניתז הוא דה"נ אפי' כיסה דה"נ נמי ליחייב דהא דה"נ כולי' בעי כיסוי וכמו לרבנן לשיטתייהו. ואם הוא אינו דה"נ אפי' לא כיסה דה"נ נמי ליפטור כיון דאין המצוה אלא בדה"נ:

תד"ה רבנן. ומיהו לרמי ב"ח ורב חסדא כו'. בד"ח נמחק ור"ח. אמת דבפ' ז"ב לא נזכר כלל. אבל גם ברא"ש ור"ן איתא ר"ח כאן. ונ"ל דיכוונו למה שאמר ר"ח בשלהי פ' חלון ז"א חלוקין עליו חביריו על ר"י ע"ש:

תד"ה ור"י. דהא לעיל קאמר ר"י דמו לחלק. הוא בד' פו ב: