רש"ש על חולין נא.

תד"ה המוציא. כדי לקיים המכר והקדושין כו'. כצ"ל:

תד"ה דגר. ולא הלך כו'. ל"י אמאי לא הציגו דבריהם בהקודם על מימרא דר"ה וכמו שהוא בהר"ן גם מש"כ ולא הלך וכ"כ הר"ן. משמע דמ"מ עמידה בעי רק דלא בעי' בדיקה. ולקמן גבי בית הרחם כתב הרא"ש אע"ג דאינו יכול לעמוד וצ"ע לדינא. וקושיא הראשונה י"ל משום דר"ה נוכל לומר דס"ל כר"ח בר אשי לקמן דהלכה צריכה בדיקה וכן ס"ל לר"ל בזבחים. אבל רבינא ור"א הם מפוסקי הלכות שבגמרא: