רש"ש על חגיגה ד:

גמרא דכתיב כי תבואו לראות כו'. עפרש"י ותוס' ועמש"כ (ביבמות קב ב):

תד"ה דכתיב. התם מיירי בנו"נ שאין קבועין זמן בביאת רגלים. כצ"ל:

בא"ד והתם הארכתי בדבר לפרש ההיא דהערל כו'. כצ"ל:

תד"ה דמרבה. וי"ל דהתם ממעטינן ערל שמתו כו'. ק"ל דלפ"ז לר"א דיליף בר"פ הערל דערל אסור בתרומה בגז"ש מפסח היינו אפי' בערל שמתו כו'. וא"כ מאי קאמר ר"ע שם א"צ הה"א איש איש כו' הא מרבוי דאיש איש ליכא למילף ערל כזה ולפי' ר"ת דמשמע דערל כזה מותר בתרומה דהוה אנוס קל"ט דהא שם (ע"א) מבעי' ליה לרחב"ע אפי' על ערל קטן דהיינו בתוך ח' אי מותר לסוכו שמן של תרומה ולא איפשיטא ואין לך אנוס גדול מזה עי' תוס' שם ברה"פ וראיתי להכ"מ בפי"א מהלכות תרומות ד"ז שכתב על הא דפסק הרמב"ם דסכין אה"ק בתוך שבעה בשמן תרומה בפ' הערל בעי' דנפשטה ותמוה דהרי שם לא נפשטה וכמש"כ התוס' בר"פ שם רק דהרמב"ם נראה דסמיך על הירושלמי שהביאו התוספות שם כדרכו: