רש"ש על חגיגה יג.

גמרא בן בנו של נמרוד. עי' בתוס'. והט"א כ"ע דלא יתכן שע"ש מעשיו יקרא בן בנו. והב"א כתב הרי מצינו דאף בן קורא ע"ש מעשיו כו'. ול"נ דיותר יתכן לקראו בן ע"ש מעשיו כמו בן בליעל בן חיל ודומיהן. מלקראו בן בנו:

גמ' שם רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה כו' הוו תנו במעשה בראשית. נ"ל משום דמעשה מרכבה אינו נכתב בספר כלל משום שמא ילמוד ממנו מי שאינו ראוי להמסר לו אף ראשי פרקים כדלעיל. אבל מעשה בראשית היה נכתב בספר. ולכן במעשה מרכבה אמר גמיר ור"ל בעל פה (ועוד יש לומר דרב יוסף היה סגי נהור) ובמעשה בראשית אמר תנו דהיינו במתניתא הכתובה. ועי' רש"י ד"ה סתרי תורה:

תד"ה ורגלי (בסופו). ובימיו מקדשין ע"פ הראיה שמעולם כו' רק כו' מיום א'. לכאורה אינו מובן דהא גם עתה אין עושין בא"י אלא יום אחד. ואולי כוונתם בתיבת שמעולם דהיינו אפי' יו"ט של ראש השנה דגם בארץ ישראל עושין עכשיו שני ימים כדעת הרי"ף בפ"ק דביצה ועיין במלחמות שם. משא"כ בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה דמימות עזרא ואילך ל"מ אלול מעובר. וצ"ל שהיה דר בבית הועד עצמו או בתחומו דחוצה לו אף בזמן הראיה היו עושין ב' ימים. אחר זה מצאתי בנו"ב מ"ת חא"ח סימן קי"ג כדברים האלה ובהוספה קצת ע"ש: