רש"ש על ברכות ט:

גמרא דאלת"ה ערבית היכי מצי סמיך כו'. עי' מהרש"א. אבל דרך הגמרא כן כמש"כ התוס' לקמן כ"ו ב' ד"ה ואין ע"ש:

שם במשנה מה שמסובב בב' חצאי לבנה תיבות וגומרה עד הנה"ח. ובגליון נדפס ע"ז נ"א ל"ג הוא טעות. כי עד הנה"ח ודאי גרסינן כדמוכח לקמן כ"ה ב' לימא תנא סתמא כר"א דאמר עד הנה"ח. אלא תיבת וגומרה לחודא הוא דל"ג וכ"נ בתוי"ט. ומש"כ התוי"ט בשם הר"י שהנץ הוא מלשון הנצו הרמונים היה יכול להביא מה"ת עלתה נצה:

תוס' ד"ה אלא. כדתניא עד שיכיר כו'. ט"ס וצ"ל כדתנן: