רש"ש על ברכות מה:

[גמרא תנינא שמע ולא ענה יצא. עמש"כ בגיטין (פ"ה)] :

רש"י ד"ה לפנים מש"ה. לאחשוביה. הא דלא פי' כפשטא דאבא מר היה נחפז לצאת ואם לא היו מפסיקין ליה היה נצרך להתמהמה עד שיגמרו משום דס"ל היכא דגמר אחד קודם רשאי ליחלק כמ"ש המ"א סי' ר' סק"ב:

תוס' ד"ה והא. אבל למ"ל כו' והא קתני כו'. כצ"ל וכ"מ שהיה גי' המהרש"א. אמנם מש"כ דלענין קבוץ תפלה כחד דמיין שם אפי' כחד לא חשיבן רק לענין עדות אשה וסוטה ועריפה. שם אמרינן ביבמות ובסוטה דכחד דמיין איברא דעבדים מצינו גם לענין תפלה אליבא דריב"ל לקמן (מ"ז ב' ע"ש):