רש"ש על ברכות כח.

רש"י ד"ה נענתי. דברתי למולך כו'. וקשה לישנא דנענתי דהוא מבנין נפעל אמנם מצאנו כיוצא בזה ביומא פ"ה נענה ר' ישמעאל וכן כולם שם וכן בכ"ד אולם בכאן יל"פ נכנעתי ונשפלתי לפניך מלשון לענות מפני (שמות י"ד):

רש"י ד"ה מזה ב"מ. כהן כו'. לכאורה מה זה תואר לכהן הא אף זר כשר להזות כמבואר ביומא (מ"ג) וע"ש ע"ב בתד"ה לימד וי"ל הגם שכשרה בזרים מ"מ היו רגילין כהנים להזות עי' תוס' קדושין ע"ו ב' ד"ה אין (ועמש"כ בפסחים ז' ב') וביומא ס"ו ב' במשנה הכל כשרים להוליכו אלא שעשו הכהנים קבע כו':

רש"י ד"ה מתפלל של מנחה. מאחר שהגיע זמנה כו'. ולעיל ר"ד כ"ז פי' מטעמא דתדיר ועי' עט"ר מה שהקשה על פי' דהכא ועוד ק"ל דהא אריו"ח לקמן (כ"ט ב') מצוה להתפלל עם דמדומי חמה איברא במ"ר ר"פ נצבים (משמט) [משמע] כפי' דהכא דז"ל שם מתפלל תפלת המנחה ואח"כ תפלת המוספין למה הכל בעתה כו' ע"ש: