רש"ש על בכורות ב:

גמרא (בסה"ע) ת"ש רי"א המקבל כו' מעלין אותו בשויו כו'. כצ"ל:

שם וחכ"א כ"ז שיד כו'. ל"י מדוע הוסיף כאן לאתויי הא דחכמים יותר מלעיל:

רש"י ד"ה אלמא טעמא. ולר"י מותר. קשה דהא ר"י א"ל לכשתלד (בסיומא דברייתא) אלמא דאם היתה יולדת היה מודה. וראיתי בתוספתא פ"ב דמסכת עבודת כוכבים דליתא שמה להאי סיומא דא"ל לכשתלד. ואפשר דרש"י מפרש דזה הוא הוספת הגמרא לפרושי טעמא דר"י: