רש"ש על בכורות כה.

גמרא אלא שאני פרה דלא שכיחא. תיבת אלא נראה למחוק. דהרי אכתי נצרך להא דקדשי בד"ה היא:

רש"י ד"ה אסור להדוקה. אסור. הס"ד. ואחר כך מה"ד אפי' לר"ש :

רש"י ד"ה והמורטו. בסה"ד צ"ל השיער:

תד"ה דהוה. אין ללמוד מלאכה שאצ"ל מכלאחר יד. עיין בר"ן בפרק חבית על הא דצינור שעלו בו קשקשין:

תד"ה ואר"ל. כמו הושיט ידו למעי בהמה כו'. מצויין בטעות וצ"ל שבת (קז ב):

תד"ה מדרב. מנ"ל לרב כו'. ולמסקנא אינו תופס זה לקושיא דהא ר' יוסי דחולין (קלז) ס"ל ג"כ דתולש לאו היינו גוזז: