רש"ש על בכורות כ.

תוס' ד"ה לקולא. כיון דקרב למזבח. לכאורה היא גופא קשיא אמאי לא חייש לחומרא דלא ליקרב חולין בעזרה:

תוס' ד"ה ואב"א. ועוד רוצה להתיר כו'. אע"ג דרוב מעשיהן אין מקולקלים. כצ"ל. וכוונתם על הא דאמר שם מאי איריא רוב אפילו מיעוט נמי לפי מאי דס"ד להשוות ספק איסורא לס' טומאה. ובזה סר הצ"ע שבגליון:

בסה"ד וי"ל כו'. דדלמא כר"א עבדה כו'. כן כתבתי גם אני מעצמי בריש דמאי ע"ש ואישתמיט מני אז וכן מתור"ע דבריהם דהכא: