רש"ש על ביצה ה:

רש"י ד"ה להפקירו ויעלוהו לירושלים כו'. כצ"ל:

רד"ה וכי תימא דיליף תו מיני' כו'. כ"נ דצ"ל:

רד"ה מכדי והלא לא נסתלקה שכינה כו' עד א' בחדש כו' ועד כ' באייר כו'. נראה דהוא"ו מן ועד כ' הוא ו' המחלקת במקום או כמו שמסתפק בדבר אבל בתענית פי' בהחלט דבא' בניסן זזה שכינה מן ההר כו':

תד"ה מי (בסופו) ומ"מ י"ל פרש"י כו'. עי' במפרשים ול"נ כוונתם דאם נפרש דרבא חדש עתה דאפי' מתקנת ריב"ז נוהגין גם למחר קדש ואמר זה עוד בלשון תמיהה מי לא מודה שפיר קשה דמנ"ל הא אבל אם נפרש דלא חדש רק דגם לאחר תקנה הם קדושה אחת והא דנוהגין גם למחר קדש נודע מכבר שפיר תמה בינה זאת: