רש"ש על ביצה לד.

רש"י ד"ה ואין גוזזין הירק דמאן דחזי סבר כו'. כצ"ל:

תד"ה ועוד (בסופו) היינו היכא כו'. וחדא לקולא. עי' מה שתמה עליהם התוי"ט וכן המהרש"א בעירובין שם כ' דדבריהם דהכא מגומגמין ול"נ ליישבם דהא מוכח בדבריהם שם ד"ה אילימא דהא דסוכה דאר"א מי שלא אכל כו' הויא קולא דיש לו תשלומין ולכן הוקשה להם הכא לתירוץ ר"ת דבקולא משום כח דהתירא (כ"כ שם) שייך למתני ועוד אף דאפסקינהו במילי אחריני א"כ מאי מקשה שם מסוכה ואהא תירצו דהתם הוי חדא לחומרא ונכון בעז"ה: