רש"ש על ביצה לג.

גמרא בדלת ס"ד. עפרש"י ויל"פ דדלת דהוי עליו תורת כלי למה יהא אסור עי' ר"פ כל הכלים:

שם הא חזו להיסק גדול. לעיל כא ב:

רש"י ד"ה והלכתא בין חזרא. כצ"ל בא':

בא"ד והקפת חביות כו' וקדרה. לכאורה היינו הקפת חביות היינו קדרה ואולי רצונו בהקפת חביות חביתא שהוזכר לעיל:

בא"ד ורב ס"ל כר"י במוקצה. כן איתא בשבת (קנו ב) וגם בדשא"מ ס"ל כוותי' שם (כ"ב):

תד"ה ר"א ופריך מיתיבי רא"א כו'. ע"ש ברש"י ותוס' דהקושי' הוא מחכמים וא"כ לק"מ על פרש"י דהכא:

תד"ה וחכמים (בסופו) דטעמא דרבנן גזירה כו' וכ"מ נמי בגמרא. בעניותי לא מצאתי מסקנא זו בגמרא ואדרבה דלחכמים דס"ל דאם קטם פטור לא שייך למיגזר נטילה אטו קטימה כמו דל"ג מה"ט קטימה להריח אטו קטימה דלחצוץ כדמסיק בגמרא ולהיפך לר"א דס"ל דאם קטם לחצוץ חייב חטאת שייך טפי למגזר נטילה אטו קטימה כמו דגזר קטימה להריח אטו קטימה דלחצוץ וצ"ע. שוב ראיתי בתור"ע שמאריך הרבה בזה: