רש"ש על בבא מציעא צו:

רש"י ד"ה מי מעל. נעשה שליט בנכסי הקדש כו'. כצ"ל:

תד"ה א"ר לפום כו'. דתנן כו' אם פחתו כו'. שם איתא עבדי מלוג אם מתו מתו לה ולפ"ז הקושיא תמוה דהרי עבדים נתמעטו מדין שומרים ותירוצא דאיכא לאוקמא בקרקע יותר תמוה:

תד"ה א"ר מאן כו' (בסופו). אלא את שלו סבורה ליתן לו. כצ"ל וכ"ה במהרש"א:

תד"ה זיל. וא"נ לר"ש דאפי' גנב וגזלן כו'. לכאורה תמוה דלמאי מיצטריך להו למילף מיניהו הלא שואל גופיה ג"כ מנוי בכ"ד האבות ואולי משום דיש לדחות דדוקא באונסין אבל הכא דמיירי בפשיעה לא והעיקר נ"ל דכלפי דאמר שמואל שם בב"ק (יא) אין שמין לא לגנב ולא לגזלן כו' ואני אומר אף לשואל להכי קאמר דאף לגנב וגזלן דלכ"ע אין שמין משמע כו':