רש"י ד"ה אבל (במשנה ב') לזמן פלוני. לית' ברש"י שברי"ף וכן בהרע"ב וכ"נ דאף למחר אסור דשכיר יום גובה כל הלילה לקמן (קי ב) ואין דרך לנכש בלילה (פסחים נה):
תד"ה בני. פי' שלא יזכור לו שם מדה. כצ"ל כי כן הוא שם בדברי רבא:
בא"ד המתן עד שאשקול המנה. כ"נ דצ"ל:
תד"ה וכדברי. ודוקא במקפידים אסר הלל. כצ"ל:
בא"ד כשמלוים זה לזה לפי כו' להלות זה לזה כו'. כצ"ל: