רש"ש על בבא מציעא סח:

גמרא בנסיובי ותותרי. לפרש"י בתותרי קשה לישנא דריב"י מפני שגוזזות ולפי' הערוך דהוא הצמר שעל הירכיים שמתלכלך מן הרעי ודרך הרועים לגוזזו א"ש:

גמ' שם ת"ק ס"ל כרשב"י כו'. משמע דלר"מ הוה שרי וא"כ מ"ק וריב"י ס"ל כאבוה הלא גם כר"מ סגי ואולי דהש"ס מילי פסיקי נקיט:

רש"י ד"ה אמר אביי. כמה אדם כו'. נ"ל כוונתו דלא משערינן בדידיה דאפי' אם הוא לא היה מתרצה לפחות מאומה מ"מ משערינן בשאר בנ"א שדרכן לפחות משכרן בכדי להנצל מעמל הרב שהוא עמל בו ובזה ינצל מקושיית התוס' עליו מהצריכותא ועי' מש"כ לקמן (עו ב) בס"ד:

בא"ד קלה כזו. כצ"ל:

רש"י ד"ה ר"י. דר"מ בעי שיפסוק לו שום שכר. כצ"ל: