רש"ש על בבא מציעא מא:

גמרא לא תאמר של"י בש"ש ותיתי מש"ח כו'. לכאורה קשה דשל"י הנאמרה בש"ח הוא לחייבו בגניבה ומנא הוה ידעינן שתהא מחייבתו אף באונסין ועי' לקמן (צה) והכא י"ל דכיון דמחייבתו בגניבה ע"כ משום דקם ליה ברשותי' א"כ באונסים נמי:

גמ' שם קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה. ק"ל ל"ל להזכיר שבועה בכאן אפי' אם היה חייב כפל בלא שבועה מ"מ אין זה עד שיטעון בשקר ואח"כ יבואו עדים וש"ש חייב בקרן אפי' אם טוען באמת ואף אם יש עדים כדבריו: