רש"ש על בבא מציעא לט:

רש"י ד"ה ל"ש אחי מאמא. עי' כה"ד. לכאורה קשה דלפ"ז באח חורג נמי יטעון כמו כן ויאמר שהוא ירש כולן וי"ל דא"כ לא היה להקטן שום זכיה מעולם בנכסים הללו והרבה יודעים שהיו מוחזקים ת"י בזמן הקדום משא"כ באח מאם שהיה לו החצי אבל בטור סי' רפ"ה אות י"ג והביאו הסמ"ע שם ס"ק כו כ' באמת דאף בכזה אין מורידין וצ"ע גם לשונו שם קשה שהתחיל לומר אפי' קרוב מאם ומפרש כגון כו' וזה אינו קרוב כלל:

תד"ה דלמא. וכן בשביל אכילת קרבן. לכאורה אינו מובן דהא תני מקריבין אותה כו' משמע דעדיין לא נשחט ואולי צ"ל בשביל תקלת קרבן ור"ל כדי שלא יבואו לידי גיזה ועבודה כדאמרינן בעלמא משום תקלה: