רש"ש על בבא מציעא קיח.

משנה השוכר אה"פ כו' וא"ל טול כו' אין שומעין לו. התוי"ט הביא בשם המרדכי והגמ"י דבמידי דאכילה כגון חטין ושעורין שומעין לו והש"ך בסימן של"ו סק"ב נראה שלא הסכים לזה ואולי דוקא בחטין כו' דאינן ראויין לאכילה כמות שהן אבל פת אפוי וכיוצא גם הש"ך יודה:

גמרא רב אמר ברובה כו' אבל בד' אדם זורע חציו כו'. ק"ל דא"כ ברובה נמי לא יזרע למטה אלא נגד הפחת ולמעלה במיעוט הנשאר ומתני' משמע דזורע כל השטח דלמטה אפי' נגד הנשאר שלם דאילו נגד הפחת אפי' בד' נמי:

גמ' שם ושמואל אמר בארבעה. כצ"ל בה' כדלעיל גבי בית ועלייה כו' הכוונה על טפחים:

גמ' שם הא מדקתני סיפא הילך כו'. ברי"ף ורא"ש ליתא מילת סיפא ונכון דהא בה קיימינן:

רש"י ד"ה אתה אומר. ודעתו לכך ועל ידו נשמר. כצ"ל בו':

רש"י ד"ה בחוששין. בחזקה ולעצמן. כצ"ל:

תד"ה א"ל הגיעוך. הכא אישתמוטי כו'. כצ"ל ולעד"נ דע"כ ל"א דמפקיר כו' פטור אלא ברה"ר אבל לא ברשות חבירו: