רש"ש על בבא מציעא קיד.

גמרא אשכחי' רבה ב"א לאליהו. מגילה (טו ב):

תד"ה הקדש. וי"ל דמה לערכין שהם קלים וא"נ כו'. ק"ל מדוע לא קאמרי דערכין נידונין בהשג יד משא"כ הקדש כדפרש"י ובזה נסתר פי' מהרש"ל בהא דפריך ויסדרו בבע"ח ק"ו מערכין דהא איכא למיפרך מה לערכין שישנן בהשג"י ולפי' המהרש"א א"ש דא"ל הקדש יוכיח:

תד"ה ואידך. שנאמר ונתן את הערכך ביום ההוא. כצ"ל ועמש"כ בקדושין (יז) בס"ד:

בסה"ד דהכא מיירי בקדשי בד"ה. כצ"ל:

תד"ה מהו. ויש לדחות דדרשינן הוא ולא אשתו כדדרשינן לעיל. לעיל בגמרא ליתא רק רש"י הביא זה והוא בערכין (ריש דכ"ד):