רש"ש על בבא קמא עז:

גמרא המוכר טרפה כו' ריוח"א חייב אע"ג דליתיה בטביחה איתיה במכירה כו'. עי' (לקמן עח ב) ורבי סבר וטבחו כו' ומכרו דומיא דטביחה:

רש"י ד"ה לא הויא מכירה דאין קדשים תמימים יוצאין לחולין. תמוה דמאי שייך זה למכירה דהקרבן ישאר בקדושתו רק שיקרב לשם הלוקח וכה"ג הקשו עליו התוס' (בפסחים עה ב) ע"ש ולע"ד הכוונה בכאן להא דאמרי' (שם פט ב) דהמוכר עולתו ושלמיו לעול"כ ומשמע שם דאפי' קדשים שחייב באחריותן לר"ש מדלא מוקי ההיא דנתן לה מוקדשים באתננה כוותיה ובקדשים שחייב באחריותן וע"ש בצל"ח דאפי' לריה"ג ובקדשים קלים לעול"כ ושכן דעת הרמב"ם: