רש"ש על בבא קמא עו:

גמרא ורל"א בשוחט בע"מ בחוץ. אנכי מסתפק אם דוקא נקיט בחוץ אבל בפנים אסור ממעוטי דושחטו ושחט אותו ושחט אותו דמביא הש"ס (בקדושין נז ב) או כיון דעדיין לא נפדו ומועלין בהם שם קדשים עלייהו עוד ולא אימעיטו אלא חולין דוקא או לאחר שנפדו וזה דוחק לומר דגם לענין זה אמרי' כל העומד ליפדות כפ"ד והא דנקיט בחוץ ל"ד אלא כלפי שאריו"ח בפנים דוקא אמר איהו דאיירי אפי' בחוץ ועמל"מ בפ"ב מהל' שחיטה ולהתוי"ט פסיקא ליה דכה"ג הוי שחיטה פסולה ע"ש:

שם ויש נותר שא"מ ט"א כיצד לן לפני זריקה כו'. ופרש"י קדשים הנפסלים כו' בלילה א' כגון כו'. לכאורה אפי' שלמים נמי דהלא הדם נפסל בשקה"ח ותו לא חזי למיזרק ואין לומר משום דלא פסיקא ליה דאם היה הדם בראש המזבח ולן שם יוכל לזרוק הדם למחר (ויהיה הבשר מותר כיון דעדיין לא נעשה נותר) דאין לינה מועלת שם חדא דלרבא דא"ל (בזבחים פז) דלינה מועלת בראש המזבח מא"ל שנית דבדם לכ"ע לא מהני העלאה לראש המזבח לפרש"י (שם נו) בהא דדם נפסל בשקה"ח וי"ל דמש"ה לא פסיקא ליה דקי"ל בלן אם עלה לא ירד (שם פ"ד במשנה) ופרש"י בין דם כו' ומשמע דאפילו לרבי יהושע שם בר"פ דס"ל דוקא הראוי לאישים אבל דם לא שאני לן דכשר בבשר כדאיתא שם בגמרא אליבא דר' יהודה וכ"פ הרמב"ם בפ"ג מהל' פסולי המוקדשין הל"ז בלן הדם דל"י אף דפסק שם לעיל כר' יהושע וזה דלא כהתוס' (שם נו) דפסיקא להו דלר' יהושע בלן הדם ירד ובלא"ה הא אנן בר"ש קיימינן דס"ל שם בפסולי דם כר"ג דל"י אבל בהנאכלין ליום אחד לא מהני דמונין מיום הזביחה כדמשמע (שם נו ב) אולם עדיין צריך אני להתלמד בעלה דם פסול אף דל"י אם מתרת בשר באכילה ומהש"א בתשו' יז משמע לי דפסיקא ליה דא"מ הבשר באכילה מדלא פתר להא דפריך הגמרא שם ודלמא כו' ואי קריב דם למחר נתאכל הבשר למחר וליומא אחרא דר"ל אם לן הדם ועלה לרה"מ ביום מחר לכן נראה דר"ש לרבותא דרישא נקיט נותר ודו"ק: