רש"ש על בבא קמא מט:

תד"ה ותני ואינו מגיה כו'. כה"ג כתבו (לקמן קיד) בד"ה לפי (וביומא מ) ד"ה הא (ובב"מ מה ב) בד"ה מאי לאו:

תד"ה והלכתא ולר"י נראה כו'. ולי קשה מדמקשה בב"מ על הא דקאמר ריא"ש והוא שעומד בצד שדהו מדריב"ח ע"כ משמע ליה דהא דריב"ח אפי' א"ע בצד שדהו וא"כ מאי משני הכא דליתיה הכי הל"ל דריב"ח בחצר המשתמרת כדמשני התם וכמו כן קשה לפרש"י ואולי דלכן השכיל רש"י לפרש דליתיה בעיר ור"ל ודריב"ח דליתיה בחצר אבל בעיר איתיה ולמסקנא דוהלכתא אף דליתי' בעיר קנה ורבה מיירי דליתיה למשכונא ובב"מ מסקי התוס' להיפך דגם דליתיה שבלשון התרצן קאי אמשכון וקשה להבין לפ"ז הא דמסיק כל היכא דאיתא לדידיה כו':