רש"ש על בבא קמא לד.

תד"ה דר"מ סבר אע"ג כו' מ"מ כו' איצטריך כו'. נ"ל דל"כ כן אלא למסקנא דאף ר"י מודה דפח"נ דניזק הוה מטעם דלא יהא חמור ממועד דנ"ל מוהמת יהיה לו כפרש"י אבל השתא לפירוקא דרבא דלר"י פח"נ דמזיק הוה פלגא ע"כ סבירא לן דלא ילפינן תם ממועד וכסברת הגמרא (לעיל טו) וצריכא כו' ואי אשמעינן מועד כו' אבל תם כו' וא"כ שפיר איצטריך לר"מ קרא דהכא לפח"נ בתם והתוי"ט ל"ד במש"כ דוגם אה"מ יחצון אתי לפח"נ דהוה דניזק דלמסקנא לא נצרך לזה דילפינן ממועד וכמש"כ התוס' והנ"י שכתב והא דלא דריש איפכא ששותף בהפסד ולא בשבח כו' צ"ל דכוונתו דנידרוש והמת יהיה לו לשבחא דהוה דניזק וגם נדרוש דשתפי' בפחת: