רש"ש על בבא קמא יט:

גמרא כשכשה באמתה כו' א"ד קרן כוונתו להזיק כו'. לכאורה קצת עיון מזה למש"כ התוס' (לעיל טו ב) בסד"ה והשתא וכן להא דלקמן אכלה פת כו' משלם ח"נ ועי' בהרא"ש ובסמ"ע סי' ש"צ סק"ב:

שם ת"ר השן מועדת לאכול את הראוי לה כיצד בהמה כו'. כאן משמע כגי' הר"י ופירושו לעיל בר"פ בתד"ה הבהמה ע"ש:

שם ופלסי' לסלא. רש"י פירשו לפי הענין ול"נ לפרש ע"פ דמצינו (חגיגה טו ב"מ פה ב) שיתין פולסי דנורא דפי' שוטים וכן בכאן ר"ל דסתר אריגת הסל (העשוי משוטים) והשיבה לשוטים נפרדים כמקודם:

שם ואב"א לעולם בבהמה ובפתורא. הפוסקים השמיטו ד"ז דבפתורא הוה שינוי ונ"ל דדחו זה משום האי עובדא דברחא דמייתי הש"ס בסמוך דחייבי' רבא כו' מטעמא כיון דאורחי' למיכל אורחי' נמי כו' ה"נ כיון דאורחה למיכל נהמא אורחה נמי לסלוקי אפתורא. ועי' (לקמן כא) תד"ה ובמחזרת. ונ"ל דזה ג"כ דעת הרא"ש (בסי' ג) דלהאי ואב"א ישאר קושייתו דליחשביה גבי ה' תמין ועי' יש"ש סי' ט' וזה דלא כהלח"מ פ"ג מהל' נ"מ ה"ח והיש"ש סי' י':