רש"ש על בבא קמא טז.

גמרא כולה ר"ט היא רישא כו'. התוי"ט ל"ד בכאן בהביאו להוכיח דרישא רבנן מהא דהשן מועדת כו' ע"כ בחצר הניזק כו' ותנן הבהמה אינה מועדת כו' דהנך רואה דמזה אין הכרע רק מהא דקתני את הראוי לה כדמסקינן:

תד"ה ראוי אין להקשות כו' מועדת היינו לשלם מה"ע כו'. לכאורה אין זה קושיא דהא וחמשה מועדין דקתני דא' מהן שור המזיק ברשות הניזק ע"כ הכוונה אינה רק לשלם נ"ש: