רש"ש על בבא בתרא צג:

גמרא מאן תנאי כו'. כצ"ל:

שם מר אזיל בתר רובא דאינשי כו'. עי' מה שנדפס בשמי בס' יהגה חכמה אות מ"ח בסופו דמה שנסתפקו האחרונים בתשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת בשר נבלה ובה יש בשר מרובה מבכל הט' הכשרות אי אזלינן בתר רוב החנויות או בתר רוב בשר. דנ"ל דזהו פלוגתת ר"י וא"ל. ועתה התבוננתי דאין הכרח לומר דא"ל סברי דרובא דאינשי עדיף אלא דר"ל דגם זה חשיב רוב וכהדדי נינהו והמעה"ר:

תד"ה חייב. כעין אבדה דחשיב ליה בהשואל קרוב לפשיעה אדם המזיק חייב. כ"נ דצ"ל: