רש"ש על בבא בתרא עה.

ר"ש ד"ה סוכה. היינו כו' וארבע דפנות כו'. תימה דסוכה אין משמעה אלא סכך ולא דפנות כדפירש"י בסוכה (י"ב) במשנה וע"ש (ז' ב) ובתד"ה מחיצה. ולרשב"ם דחקו דאל"כ היינו צלצל. אבל ל"נ דצלצל הוא כעין איזור כמו בעירובין (ק"ג ב) ובפסחים (נ"ה) ובשלהי מנחות. (ומצינו במקרא לשון חבישה על מגבעת ועל חגירת הגוף) ודומיא דענק וקמיע:

ר"ש ד"ה קוממיות. שני ממי"ן דריש. יותר הנל"פ דדריש ו' ת' שהם סימן רבוי לנקבות. ונראה דר"י דריש ג"כ ב' קומות כי מאה אמה דגובה ההיכל הוא מב' קומות קומת הבית והעליה כמבואר במדות פ"ד מ"ו:

ר"ש ד"ה ענן יומם. ועשן ב'. ותימה דהלא איננו רק למלאות עיניהם עשן ולעונש. ולכן נ"ל דהוא אינו מן החשבון. וגם להבה איננה רק סומך להאש להורות דאינו של גחלים אלא של להבה. ואכניס תחתיהם ולמחסה ולמסתור דמלת וסוכה דברישא דקרא שבה גם עלייהו ועי' סוכה (ו' ב') תד"ה וסוכה:

ר"ש ד"ה בך נסתכלתי. ביום הבראך כוננו ביום שנתתי כו'. כצ"ל: