רש"ש על בבא בתרא ה:

גמרא כי היכי דלא ליטרדן. כה"ג בב"מ (ס"ו ב):

שם דכל שפא ושפא זימניה הוא. ע' בש"ך סי' ע"ח סקי"ב פי' נכון בזה:

שם ת"ש בחזקת שלא נתן כו' אלא לאו דא"ל פרעתיך בתוך זמני כו'. לכאורה כיון דע"כ כשו"ש זימניה הוא כדמוכח מרישא א"כ תיקשי לכ"ע וגם מרישא לסיפא. וביותר לר"ה לקמן דסמך לפלגא סמך לכולה. וצ"ל דתוך זמנו נקרא כ"ז שלא בנה בגובה יותר על ד"א דבזה השיעור עדיין לא נתחייב כלום דהא לגובה ד"א כבר נתן חלקו בכותל החוצץ. ואפי' לפי' הש"ך שם דכיון דכשו"ש זימניה הוא לכן מסלק קודם בעד הכל היינו דוקא היכא דכבר נתחייב במקצת כגון שהתחיל במקצת השפא כמש"כ שם בדעת הטור. ולפ"ז בנידן דהש"ך שם ג"כ אינו אלא בשטוען דלאחר גמר קונטרס הראשון סלק בעד כל הקונטרסין וכ"מ מלשונו שם:

תד"ה ואפילו (בסופו). מ"מ גם לדידן מוכח דלא קיימא לן כר"ל אלא בתלת. כעת ל"מ מקור לזה: