רש"ש על בבא בתרא מב.

גמרא למימרא דלוקח א"ל קלא ורמינהו כו'. לכאורה לפי מ"ש התוס' לעיל (ל"ח) ד"ה מחאה (ושנוי עוד בדף (כ"ח ב) בד"ה אלא מעתה מחאה) דחזקה נשמעת טפי ממחאה אין זה רומיא:

ר"ש ד"ה מנכסים ב"ח. וכגון שמודה כו'. ע' מהרש"א. ויותר ה"ל לדקדק מסיום דבריו אבל משועבדים ל"י דעדים כו' ל"ל קלא כו'. דילמא טעמא הוא משום דטענינן להו שפרעו:

ר"ש ד"ה והאריסין. אם טוען כו' ואכלתי כל הפירות כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה אבל בנותן. בפנינו ואומר לו כו'. כצ"ל. וכ"ה ברש"י שברי"ף: