רש"ש על בבא בתרא מ:

גמרא אמרה ליה אי כתבת לי כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה האי עובדא דפרדסא. וא"ל כתוב לי שטר מכירה שלא בפני כו'. דאם יבואו שניהם חושש המחזיק דילמא יחזור בו המערער מהמכירה ושוב לא יוכל לטעון לקוחה היא בידי מקודם ואכלתיה שני חזקה דא"כ למה רצה לשוב לקחתה עוד הפעם. ואף דעביד אינש דזבין דיניה (לעיל ל' ב) מ"מ הוא אינו רוצה להכנס בזה. ועתה לא יוכל לטעון דזבני לדיני ולעולם לקחתיה מקודם דמסתמא יחזיר לו השטר משכנתא והיא כתובה בעדים ויראוה המערער דבמשכנתא אכל לה. אך הרשב"ם כ' בסה"ד והוא לא יתן לבו כו' משמע דאם היה טוען כן היה מועיל וע"כ בלא החזיר לו השטר משכנתא. ואולי כותבין גם שטר משכנתא אפי' אין מלוה עמו. או היה בלא עדים אלא בכ"י לבד. רק די"ל דהוי כחוזר וטוען דמכחיש לגמרי טענתו הראשונה דעכשיו קנאו כפי שטר המכירה ויש לדון בזה: