רש"ש על בבא בתרא כט.

גמרא הני דבי בר אלישיב. גיטין (י"ד):

ר"ש ד"ה והאי גברא מוברה. ועומדת בין שדות בורות כמותה. פשוט דז"א אלא לטעם הראשון דלפי הוא"נ אפי' זרועות נמי וכ"ה בנ"י:

תד"ה הני. וי"ל כו' שיראין כו' ויתבע מהם פעם שניה. לכאורה מ"מ משכחת לה דאמר המחזיק בפני ב"ד לייתי סהדי דדרו ביה וסליקו לי אגר ביתא דתו לא יוכל לתבוע מהם כיון שכבר הודה שנשתלם:

תד"ה אמר מ"ז. (בע"ב) ור"ת כו' ולא לפלוגי אאביי אתא. ע' ברא"ש שהסבירו יפה:

תד"ה אבל. גבי אין מורידין קרוב לנכסי קטן. כצ"ל: