רש"ש על בבא בתרא כו.

תד"ה זיקא. ואור"י דלא דמי לאש כו'. כצ"ל:

בסה"ד דבע"ח שאני כו' מרוח דכח אחר מעורב בהן כו'. תמיהני כיון דעורבים לאו דידהו הוו אלא מעלמא אתו ה"ל כמו בור המתגלגל ברגלי אדם ובהמה דקרו ליה התוס' שם בד"ה מה הא' כח אחר מעורב בו אי לא דמעיקרא נמי נעשה בור משהניחו ע"ש:

רש"י במשנה ד"ה מעמיק וד"ה קוצץ. צ"ל בד"א וע' לעיל (י"ח) בפי' ד"ה מעמיק:

רש"י ד"ה והא ארחיקי. ד' אמות. לכאורה ה"ל לפרש ב' אמות דהא אינהו הוו בבבל וע' בהה"מ ספ"י מהל' שכנים. ואולי תמיהת התוס' דוחקתו דבאתרא דרב יוסף היה המחרישה גדולה כבא"י. ודע דמש"כ בתור"ע דלהרמב"ם לא מהני ד"א בין אילנות לגפנים הוא תמוה ע' בפירושו ובחבורו שם. ואולי ט"ס הוא וצ"ל להראב"ד ע"ש בהה"מ או דצ"ל להרא"ש. גם דברי הרב"י סי' קנ"ה אות ל"ה ד"ה אבל שכ' דהנ"י נסתפק אי ד"א דקאמר בר משתים לבני בבל וד' לבני א"י דה"ל לבני בבל ו' ולבני א"י ח' תמוה דלענין זה מה חילוק בין בבל לא"י וכן איתא בנ"י להדיא דאף בא"י סגי בו':

רש"י ד"ה שכחת ברי. כך שמו. ע' סה"ד אות שי"ן בשם שכחת כוונת דבריו:

תד"ה אבל בגפנים. אבל אם נטע גרעין לא כו'. נ"פ דלפי מש"כ הנ"י דכי סליק למגדריה לדקליה מפריח העופות על הגפנים וה"ל גיריה א"כ אפי' נטע גרעין נמי וכ"כ הרב"י שם אליבא דהרא"ש שכ' כעין פי' הנ"י. ומהתוי"ט משמע דל"פ נ"י על התוס' ול"ד: