רש"ש על בבא בתרא כג:

רש"י במשנה ד"ה נמצא. בתוך חמשים לשניהן. בגמרא מסיק דמיירי בחוץ לנ' אמה ובשביל של כרמים (ויותר תמוה לכאורה פי' הרע"ב שפירש ג"כ כפרש"י) וכן מש"כ לקמן בגמרא בד"ה וליזיל דקס"ד כו' אחוץ לנ' אמה כו' לכאורה אינו מדוייק דהא למסקנא נמי הכי קאי. אולם התוס' כ' שם דהמ"ל דמיירי תוך נ"א:

תד"ה חוץ. ואפי' למ"ד א"ה בממון אחר הרוב כו'. ק"ל דא"כ כש"כ דלא נלך בתר קרוב דהא רובא עדיף ולכן הוה שפיר של מוצאו:

בא"ד דתק"ח הוא כו' כיון דיוכל להתברר כו'. לכאורה דינא הכי הוא כדמוכח בפסחים (ד') למנ"מ לשייליה ובתוס' שם ד"ה לאו ועי' ריש שו"ע יו"ד. וי"ל דהיינו דוקא לאפקועי מחזקה כמ"ש המ"א סי' תל"ז סק"ד:

תד"ה רוב. ורב אזיל בתר רובא היכא דהקורבא לא מוכחא אבל כו'. ותיבות ודלא כר"ח מיותרים כאן וצריך להציגם בסוף השורה:

תד"ה ביושבת. שקרויה רוכלת העמים. עמש"כ ע"ד בב"ק שם: