רש"ש על בבא בתרא קעד.

א"ר בר בר חנה אריו"ח כ"מ ששנה כו'. כצ"ל וכ"ה בכה"מ המצויינים:

ר"ש ד"ה תן לו. מסור כו' אלא שליחותיה דהאי כו'. וקבלן דכתובה דלקמן ע"כ אינו מפרש כמ"ש הרמב"ם בפי"ז מהל' אישות ה"ט שא"ל הנשאי לזה ואני נותן כו' דשם לא שייך דשליחותיה קעבדא אלא יפרש כמש"כ זקינו רש"י בגיטין (מ"ט ב') ובערכין (כ"ג ב') וכפי ביאור הנ"י כאן כוונתו בשם הרשב"א ע"ש. והתוי"ט ל"ד בהעתיקו דברי הרשב"ם והרמב"ם יחד ואין זיווגם עולה יפה:

תד"ה מיקמי. דודאי אם אין לו נכסים שאין יכול הערב כו'. מה שנמחק בגליון בשם רש"ל מלת שאין אינו מובן וברש"ל נראה דיש ט"ס:

תד"ה ואם (בע"ב) ובמקום כו' כי אם מטלטלין לא כייפינן כו'. כצ"ל בלא ו' וכ"ה במרדכי שהביא המהרש"א: