רש"ש על בבא בתרא קנו.

ר"ש ד"ה לאפוקי מדר"י. דמשום חליצת איש כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה והלכתא כר"נ. אבל בנכסים כו' או שקנה שאינם כו'. כצ"ל ותיבת מטלטלין נראה למחוק או דצ"ל ממטלטלין:

תד"ה בודקין. ואי לא משכחי סימנים הוי ספיקא כו'. הגרע"א ז"ל בתשובה סי' ז' הניח דבריהם בצע"ג ע"ש. והנו"ב חלק חו"מ סי' ד' בסופו נדחק בישובם ע"ש:

תד"ה לחליצה. דמשמע כו' בין באשה דומיא דלגיטין. תימה דהא קטנה מתגרשת משתגיע לעונת הפעוטות כדאיתא בגיטין (ס"ה) ולא אשכחנא פתרי אלא לשטת רש"י שהביאו התוס' שם (ס"ד ב') ד"ה נערה אך רש"י בעצמו הדר בי' וכן הסכימו שם התוס' וצ"ע:

תד"ה לאפוקי. מיהו צ"ע אי כו' גבי מיאון דוקא או לא. עי' מל"מ פ"ב מהל' אישות ה"ב אריכות דברים בזה: