רש"ש על בבא בתרא יד.

גמרא כדתניא כה"ס נגללין לתחילתן. כ"ה גי' הרא"ש והר"ש שם ועי' לעיל בתד"ה ועושה:

שם שבו עמודין עומדים. ורש"י פי' שהיו שוכבים וכן לקמן ע"ב על הא דפריך ור"מ עמודים היכא הוו קיימי פי' מנחי. ונראה דאע"פ כו' שבתוס' שם דחקו וסב"ל שהיו מכילות כל ארכו של ארון:

תד"ה בגויל. וכותבין בו במקום שער. כ"ה בירוש' פ"ק דמגילה ה"ט:

תד"ה שלא. וביוה"כ לא אשכחן כו'. ורש"י שכתב לקמן ע"ב בד"ה ספר עזרה ס' שכ' משה ובו קורין כו' וכ"ג ביוה"כ. נ"ל דמיירי בבית שני שלא היה הארון וביומא (נ"ב ב) לא חשיב הס"ת בין אותן דברים שנגנזו עמו. ועוד הרי כתב י"ג ס"ת כדאיתא במדרש ס"פ וילך. ואולי היה בב"ש אחת מהן. אך עכ"ז ראייתם מדלא אשכחן כו' אינה ראיה דהתם איירי בב"ש וכדאמרי' שם:

תד"ה אצבע. דאי גרס ומחצה תקשי שנים עשר כו'. משמע דלא מחקו ומחצה אלא מרישא אבל בסיפא שפיר גרסי' ליה וכגי' שלפנינו. די"ל דהעמודין לא היו מכילות טפח שלם. אבל א"כ לא היו עובי הכותלין שוין: