רש"ש על בבא בתרא קכט:

גמרא לימא נמי תיהוי תיובתא דר"ל ותסברא והא"ר כו'. לכאורה מאי אולמיה דרבא טפי מר"ל גופיה ומכולהו אמוראי נימא דגם הוא איתותב. וע"כ צ"ל כפי' הרשב"ם ואם איתא כו' לא פסקינן הלכתא הכי. וש"מ דמילתא דרבא בזה נתקבל לבעלי הש"ס להלכה. ובזה מיושבים דברי התוס' לעיל (ה' ב') בד"ה ואפי' ממה שהעירותי עליהם שם:

ר"ש ד"ה הוא מותיב כו'. ואם מתו יירש א' כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה לא קשיא. והאי דקאמר ר"ל לא קנה כו' האי דלשון ירושה כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה והלכתא כו'. ויש שמספקא ליה כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה לבר מעובד כוכבים. כדאמרינן נמי במס' ע"ז שקץ כו'. הוא שם (מ"ו):

תד"ה חוץ. ויש לדחות דאם ימסרנו כו'. כצ"ל: