בבא בתרא קכט:

יִירְשׁוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם בֵּין שֶׁאָמַר תְּנוּ בֵּין שֶׁאָמַר אַל תִּתְּנוּ אֵין נוֹתְנִין לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל

וְהָא הָכָא דְּכִשְׁתֵּי שָׂדוֹת וְכִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם דָּמֵי וְקָתָנֵי דְּקָנֵי

הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ בְּרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא

אָמַר רַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ יִירַשׁ פְּלוֹנִי וְאַחֲרֵי אַחֲרֶיךָ יִירַשׁ פְּלוֹנִי מֵת רִאשׁוֹן קָנָה שֵׁנִי מֵת שֵׁנִי קָנָה שְׁלִישִׁי וְאִם מֵת שֵׁנִי בְּחַיֵּי רִאשׁוֹן יַחְזְרוּ נְכָסִים לְיוֹרְשֵׁי רִאשׁוֹן

וְהָא הָכָא דְּכִשְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם דָּמֵי וְקָתָנֵי דְּקָנָה

וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי בְּרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא אִי הָכִי מֵת שֵׁנִי קָנָה שְׁלִישִׁי

הָא שְׁלַח רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב עַוְיָא לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי וְרִאשׁוֹן רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ אֵין לַשֵּׁנִי בִּמְקוֹם רִאשׁוֹן כְּלוּם שֶׁאֵין זֶה לְשׁוֹן מַתָּנָה אֶלָּא לְשׁוֹן יְרוּשָּׁה וִירוּשָּׁה אֵין לָהּ הֶפְסֵק

תְּיוּבְתָּא דְכוּלְּהוּ תְּיוּבְתָּא

לֵימָא נָמֵי תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ וְתִסְבְּרָא וְהָא אָמַר רָבָא הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ בְּהָנֵי תְּלָת

לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר כָּאן לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר

וְהִלְכְתָא כׇּל תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר כְּדִבּוּר דָּמֵי לְבַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה