רש"ש על בבא בתרא קכב:

גמרא וכתיב חרס. המרשים לשופטים א' וכוונתו להא דכתיב שם בפסוק ל"ה בהר חרס שבוש הוא אלא דהכוונה לשם ב' ט':

שם פי שנים כאחד. נראה דצ"ל באחד בבי"ת וכן בכולם וכלשון הכתוב ויהי נא פי שנים ברוחך אלי וכ"ה הגי' בספרי:

ר"ש ד"ה והבנות ניזונות בנכסים מועטים כו'. עי' מהר"ם. ול"נ משום דפשטיה משמע דאשמעינן דבן ובת שוין בכ"ד אלא שבבכורה עדיף בן מבת ולענין מזונות עדיפא בת מבן וכאוקימתי קמאי דבגמרא (וע"ז הוא עיקר מטרת אלא) ובמרובין אדרבה בן עדיף דהוא יורש את הכל והבת אינה אלא ניזונת וכדקאמר אדמון לפי' דרבא שם:

ר"ש ד"ה ודין הוא. ופשוט הס"ד ואח"כ מתחיל דבור

נוטל פי שנים. ושייך לר"ד הסמוך:

תד"ה סתם. תימה כו'. עמש"כ שם בביצה ע"ד: