רש"ש על עבודה זרה עא:

גמרא ת"ש דארחב"א אריו"ח ב"נ כו' ומסיק אלא ש"מ משיכה בעובד כוכבים קונה. הן לפמש"כ התוס' לעיל בד"ה רב אשי. ע"כ גם הוא מודה דלריו"ח משיכה בעובד כוכבים קונה ואיהו לא אמר אלא לרשב"ל. וא"כ מאי מקשה ומדייק ליה ממילתא דריו"ח ועי' בב"מ ובבכורות שהתוס' הרגישו בזה ועמש"כ שם בב"מ:

רש"י ד"ה עכבת יין. ומקמי דנימטי כו' מיתסר בההיא כו'. כצ"ל:

תד"ה ש"מ. וא"ת כו' ליקטפי קטופי כו'. לכאורה מ"מ ראש העליון שעדיין לא הגיע לאויר הכלי מיתסר בניצוק:

תד"ה הב"ע. תימה כו'. נראה דתמיהתם אזלא לשטת ר"ח לקמן (עג) ד"ה יין. וכוונת תירוצם דרב סבר גם בשאר איסורין מב"מ במשהו:

תד"ה ואי ס"ד (הא'). וי"ל דבין מקשה דהכא ובין מקשה דהתם כו'. כצ"ל:

בא"ד ומ"ט דמקשה לומר דבעינן תרתי. כצ"ל:

תד"ה ואי ס"ד (הב'). וקשה דהא ישראל נמי לא קנה כו'. אנכי תמה דגם גבי ישראל לא מתחייב עד שעשה מעשה קנין כדמוכח בסוגיא דכתובות (לא ב) ובב"ב (פו א) גבי הגונב כיס כו' היה מגרר ויוצא כו' דאי לא עביד משיכה דקני בה לא מתחייב בגניבה. ולכן עובד כוכבים נמי אי משיכה לא קניא גביה לא יתחייב ועל תירוצם קשה משם דהא התם חיסרו ואפ"ה אי לא הוי משיכה דקני בה בעלמא לא הוי מתחייב:

בא"ד וגם ממון העובד כוכבים לא נתרבה כו'. כצ"ל: